חלק ב': פרשת מקץ: מתוך ספר מנחת יהודה (מחבר: יהודה פתיה) - חלומ
בשנת התרע״א בחודש תמוז אחר תפלת מנחת שבת
הביאו לפני ילד א׳ בן י״א שנה מ״מ שהיה אומר שהוא מדבר עם אליהו הנביא פה אל פה ומראה ולא בחידות וכל זמן שירצה לדבר עמו היא קורא אותו ותכף הוא בא רק שיהיה במקום מיוחד בפני עצמו ואין אדם אחר עומד אצלו . אמרתי לו הכנס לחדר זה ושאל אותו האם באמת אתה אליהו הנביא וכן עשה והשיב לו הן באמת אני אליהו ולמה מסתפק יהודה בזה (עלי אני הכותב הוא אומר) אמדתי לילד אין זה כי אם שד יהודי ששמו אליהו ואינו אליהו הנביא. ואתה ניזוק משדין יהודאין בא ואתפלל על ראשך תפלת הנזיקין ועי״כ יברח לו אליהו מעליך. אמר לי הילד בוודאי הוא אליהו הנביא ואתה עשה כל מה שאתה יכול לעשות ונראה דבר מי יקום . ואחר שהתפללתי עליו ב' ו ג׳ פעמים הלך הילד לחדר לנסות אם יבוא אליהו. והנה אליהו תכף בא כמנהגו הא'. ואני הייתי תמיה על רבד זה . ולקתתי את הילד והלכתי אצל ח"ר שמעון אהרן אגסי ז״ל שהיה עדין בחיים כדי לבודקו. ואחר שבדק אותו אמר כי זה הוא אליהו הנביא ואינו שד . ואני הייתי חולק עליו ואמרתי לו שהוא שד. והסכמנו לילך כולנו אחר תפלת מוצאי סבת אצל ח״ר יעקב בן ח״ר יוסף חיים ז״ל כדי לבדוק אותו ואחר שבדק אותו בכמה דברים גם הוא אמר בודאי כי זה אליהו הנביא ז״ל בלא ספק. ואני הייתי חולק על שניהם ודוחה דבריהם ובקשתי מהם לתת לי רשות לבודקו. פעם אחרת אמרתי לילד לך אמור לאליהו שיתרגם לך פסוק הנזכר בירמיה סי', יוד "כדנה תאמרון להון אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יבדו מארעא ומן החות שמיא אלה" . ואס יתרגם פסוק זה בלשון ערבי אז אפשר להסתפק ולומר אולי שהוא אליהו הנביא ואינו שד לפי שהשדים הם יודעי לשון ארמית שהרי גם למדברים בלשון ארמית מראין להם חלומות רעים ולוחשים באוזניהם לשון ארמית . אלא שפסוק זה המדבר בגנותם אינם רוצים לשמעו ולתרגמו בלשון אחרת. וכאשר שאל הילד את אליהו לתרגם פסיק זה . א׳׳ל אליהו איני יכול להתעכב פה כי אני רוצה ללכת מפה לכתוב זכיותיהם של ישראל ואני נחוץ ללכת . וכאשר השיב לי הילד תשובה זו. אמרתי לו חזור ואמור לו שתרגום הפסוק שאני שואל ממך הוא הכרח גדול על שהוא מבחן להיות בטוחים שאתה הוא אליהו. והשיב לו אליהו כבר אמרתי לך שאני
נחוץ לילך. אמרתי לילד אמור לאליהו הלא כמה דברים דברת וכמה זמן עמדת פה ויותר קל הוא תרגום הפסוק מאריכות דברים אלו. ועתה אין החכמים נוחה דעתם עד שתרגם הפסוק. וכשאמר הילד דברים אלו לאליהו קצף ונשבע חי השם אם עוד אראה אליך הואיל ואין אתם מאמינים בי שאני אליהו ותכף הלך ולא חזר עוד להראות אל הילד . ויהי' אחרי לכת אליהו ויאמרו חכמים הנז' אלי נראה לדעתינו כי זה הוא אליהו הנביא באמת שכן דרכו להשבע חי השם. וכבר ארז״ל "גמירי שאין השדים מוציאין שם שמים לבטלה" . ואני אמרתי להם שזהו שד.והוא לא הוציא שם שמים לבטלה כי נשבע וקיים שבועתו שברח לו ולא נראה עוד וא״כ אין כאן שם שמים לבטלה. ולא עוד אלא דמעיקרא ליכא הכא שם שמים כלל יען שלא אמר חי ה׳ באותיות הוי״ה או באותיות אדנות אלא אמר חי השם באותיות ה' ש' ם' ואין זה אלא כגונב דעת הבריות . והודו חכמים הנז׳ לדברי. ונחזור אל הענין והוא כי עד עתה דברנו בענין ההפרש שבין החלום הבא ע״י מלאך ובין החלום הבא ע׳׳י שדין יהודאין ושדין נוכראין. ומעתה נחזור לדבר במהות החלומות עצמם ובפתרונם וזה החלי בעזרת צורי וגואלי.
דע כי החלום יבא ברמז דק מאד והוא מכמה סיבות. א׳ לפי שהוא לזמן רחוק אחר שנים רבות. וה ב׳ כשהוא בא להוכיח את האדם על איזה חטא אשר חטא. והג' הוא בדבר הנוגע בין איש לאשתו. ואביא לך דוגמא על כל אחד מהם. והוא כי סיבה א׳ היא נודעת כמו חלום יוסף שחלם לאחיו וכחלום הצלם של נבוכדנצר ובחלומות דניאל שכולם באו ברמז דק לפי שהם באים לזמן רחוק ולפי דקות הרמז כך הוא ריחוק זמן קיומם. וסיבה הב׳ שאמרנו שהוא בא להוכיח על איזה תטא .
והוא כי פעם אחת בא איש א׳ וא״ל שראה בחלומו שקושר תפילין של יד בראשו ותפלין של ראש בזרועו. ואמרתי לו שבא טל אשתו שלא כדרכה ולפי שנשמתו גדולה הוכיחו אותו על ככה כדי שיזהר מכאן ולהלאה. עוד פעם אחת בא איש א' ואמר לי ג׳ פעמים ראיתי שירך שמאלי יוצאים ממנה תולעים ולא ידעתי מה החלום הזה. אמרתי לו ששכב ג״פ עם ישמעאלית ולכן הראו לו בחלום תולעים בירך שלו כי משם מתחלת העבירה דכתיב "בתת ה׳ את יריכך נופלת" והנכרים הם בסטרא דשמאלא דישראל כי יצחק וישמעאל הם אחים זל"ז. והוא הודה בזה ועשה השובה.
עוד פעם א׳ היתה אשה מדברת עם כל אדם בין עם איש יהודי או איש נכרי והיא פרוצה במעשיה ואמרו לבעלה בחלום כי אשתו היא אשת כהן גדול ואמרתי להם שר״ל שאינו מיטמא לה בעלה (כלומר שזנתה) אמנם לא שמעתי אח״כ אם אמת היה הדבר או לאו. וסיבה הג׳ שאמרנו שהוא בדבר הנוגע בין איש לאשתו.
והוא כי פעם א' היה תלמיד אחד לומד כל לילות השבוע עם הישיבות פעם בישיבה זו ופעם בישיבה זו כפי הישיבה הקבועה ללמוד באותה הלילה ואינו לן בביתו כי אס בליל שבת בלבד ולפי שבכל הלילות הוא מנדר שינה מעיניו לכן תרדמה גדולה נופלת עליו בליל השבת. ופעם א׳ ראה בליל שבת בחלום שאיש א׳ אומר אליו צדיק על שולחן יבוא. ולא היה מבין מה פירוש דבריו. וחזר אותו האיש ואמר חן חן לאיש המבין. והכף הבין שכוונתו על מצות עונה. גם יום א' אירע שת׳׳ח א' ראה בליל שבת כאלו אותה הלילה היא ליל חג לשבועות . והוא היה לומד עם בני משפחתו ביחד. והביא השעה פתילות והציגם בשלשה כלי חרס כל ג׳ פתילות בכלי חרס א'. ונתן בכלים ההם שמן שומשמין והדליקם . והוא היה תמיה שאיך הוא הדליק בכלי חרס שאינם מאירים מגבן ולא הדליק בעששיות של זכוכית . והוא היה מסתכל ומתבונן בהם וראה שכל זמן שהיו הפתילות גבוהים משפתי הכלים היו מאירים חולה לצדדי הבית וכאשר הודלקו ראשי הפתילות והושפלו למטה אצל השמן לא היו מאירים כי אם כנגדם למעלה כנגד לרקיע בלבד ונתעורר מן החלום. ולפי שהיו לאותו הת"ח ד׳ בנים ונפקד א׳ מהם ונשארו לו ג׳ נתפעל ונבהל מאד מן החלום ההוא כי היה חושש על ג׳ בניו הנשארים ונתענה ביום השבת. ואחר עבור שעה שמינית מהיום פגע אותי בדרך בלא מתכוון וסיפר לי את חלומו ואמר שהוא יושב בתענית עליו. ופרשתי לו את החלום פירוש פשוט ולא נחה דעתו בפירוש ההוא. והפציר בי לפרשו אליו פירוש לאמתי. ואמרתי לו אם אפרש לך את החלום על פי אמתותו אולי תכחש אלי ותאמר לא היה דבר זה. אכן תן לי דיבור שתודה על האמת ואני אפרש אותו אליך. ויען ויאמר אני מקבל עלי להודות על האמת ולא אכחש מאומה ויעבור עלי מה. אמרתי לו כי בליל שבת זו אתה היית ישן במיטה בפני עצמך ואשתך במטה בפני עצמה. ונתעוררת בלילה ג׳ פעמים לקום לקיים מצות עינה והיה לך תאוה וסוף דבר נמנעת ולא קיימת מצות עונה לכך הראו אליך את החלום הזה. והשיב לי תאמין לי כי כן היה המעשה ממש בלא שום חסרון ויתרון. אך אמור לי מאיזה רמז של החלום פירשת כן. אמרתי לו כי ג' פתילות של הנר הם תלתא שלהיבין דרחימו הנמשכין מתרין ירכין וצדיק והדלקת אותם ג״פ אבל היו בכלי חרס ולא היו מאירים כראוי וכאלו הם דעוכים. וכלל זה יהיה בידך כי רוב החלומות הבאים ע״י מלאך הם מתבארים על פי הסוד. יען כי המלאך הוא רוחני ולכן עושים הרמז עפ״י דרכם ובפרט בענין כזה שהוא בין איש לאשתו מראין לו לאדם ברמז גדול. ולפי שהקפידו על שלא קיימת מצות עונה לכן הראו לך חלום הנז׳ אמר לי ניחמתני תבורך מפי עליון.
והוא כי פעם אחת בא איש א׳ וא״ל שראה בחלומו שקושר תפילין של יד בראשו ותפלין של ראש בזרועו. ואמרתי לו שבא טל אשתו שלא כדרכה ולפי שנשמתו גדולה הוכיחו אותו על ככה כדי שיזהר מכאן ולהלאה. עוד פעם אחת בא איש א' ואמר לי ג׳ פעמים ראיתי שירך שמאלי יוצאים ממנה תולעים ולא ידעתי מה החלום הזה. אמרתי לו ששכב ג״פ עם ישמעאלית ולכן הראו לו בחלום תולעים בירך שלו כי משם מתחלת העבירה דכתיב "בתת ה׳ את יריכך נופלת" והנכרים הם בסטרא דשמאלא דישראל כי יצחק וישמעאל הם אחים זל"ז. והוא הודה בזה ועשה השובה.
עוד פעם א׳ היתה אשה מדברת עם כל אדם בין עם איש יהודי או איש נכרי והיא פרוצה במעשיה ואמרו לבעלה בחלום כי אשתו היא אשת כהן גדול ואמרתי להם שר״ל שאינו מיטמא לה בעלה (כלומר שזנתה) אמנם לא שמעתי אח״כ אם אמת היה הדבר או לאו. וסיבה הג׳ שאמרנו שהוא בדבר הנוגע בין איש לאשתו.
והוא כי פעם א' היה תלמיד אחד לומד כל לילות השבוע עם הישיבות פעם בישיבה זו ופעם בישיבה זו כפי הישיבה הקבועה ללמוד באותה הלילה ואינו לן בביתו כי אס בליל שבת בלבד ולפי שבכל הלילות הוא מנדר שינה מעיניו לכן תרדמה גדולה נופלת עליו בליל השבת. ופעם א׳ ראה בליל שבת בחלום שאיש א׳ אומר אליו צדיק על שולחן יבוא. ולא היה מבין מה פירוש דבריו. וחזר אותו האיש ואמר חן חן לאיש המבין. והכף הבין שכוונתו על מצות עונה. גם יום א' אירע שת׳׳ח א' ראה בליל שבת כאלו אותה הלילה היא ליל חג לשבועות . והוא היה לומד עם בני משפחתו ביחד. והביא השעה פתילות והציגם בשלשה כלי חרס כל ג׳ פתילות בכלי חרס א'. ונתן בכלים ההם שמן שומשמין והדליקם . והוא היה תמיה שאיך הוא הדליק בכלי חרס שאינם מאירים מגבן ולא הדליק בעששיות של זכוכית . והוא היה מסתכל ומתבונן בהם וראה שכל זמן שהיו הפתילות גבוהים משפתי הכלים היו מאירים חולה לצדדי הבית וכאשר הודלקו ראשי הפתילות והושפלו למטה אצל השמן לא היו מאירים כי אם כנגדם למעלה כנגד לרקיע בלבד ונתעורר מן החלום. ולפי שהיו לאותו הת"ח ד׳ בנים ונפקד א׳ מהם ונשארו לו ג׳ נתפעל ונבהל מאד מן החלום ההוא כי היה חושש על ג׳ בניו הנשארים ונתענה ביום השבת. ואחר עבור שעה שמינית מהיום פגע אותי בדרך בלא מתכוון וסיפר לי את חלומו ואמר שהוא יושב בתענית עליו. ופרשתי לו את החלום פירוש פשוט ולא נחה דעתו בפירוש ההוא. והפציר בי לפרשו אליו פירוש לאמתי. ואמרתי לו אם אפרש לך את החלום על פי אמתותו אולי תכחש אלי ותאמר לא היה דבר זה. אכן תן לי דיבור שתודה על האמת ואני אפרש אותו אליך. ויען ויאמר אני מקבל עלי להודות על האמת ולא אכחש מאומה ויעבור עלי מה. אמרתי לו כי בליל שבת זו אתה היית ישן במיטה בפני עצמך ואשתך במטה בפני עצמה. ונתעוררת בלילה ג׳ פעמים לקום לקיים מצות עינה והיה לך תאוה וסוף דבר נמנעת ולא קיימת מצות עונה לכך הראו אליך את החלום הזה. והשיב לי תאמין לי כי כן היה המעשה ממש בלא שום חסרון ויתרון. אך אמור לי מאיזה רמז של החלום פירשת כן. אמרתי לו כי ג' פתילות של הנר הם תלתא שלהיבין דרחימו הנמשכין מתרין ירכין וצדיק והדלקת אותם ג״פ אבל היו בכלי חרס ולא היו מאירים כראוי וכאלו הם דעוכים. וכלל זה יהיה בידך כי רוב החלומות הבאים ע״י מלאך הם מתבארים על פי הסוד. יען כי המלאך הוא רוחני ולכן עושים הרמז עפ״י דרכם ובפרט בענין כזה שהוא בין איש לאשתו מראין לו לאדם ברמז גדול. ולפי שהקפידו על שלא קיימת מצות עונה לכן הראו לך חלום הנז׳ אמר לי ניחמתני תבורך מפי עליון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה