פרשת קדושים: מעשה באחד עשיר ולו ג' בנות (מתוך נפלאים מעשיך בן איש חי)
לֹא, תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ... לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל ... לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ(יט : יא - טז).
מעשה באדם א׳ שהיו לו שלשה בנות אחת עצלה ואחת גנבתא ואחת מספרת לשון הרע, והזקינו בביתו, ולא היה אדם רוצה בהם לישא אחת מהם מפני מומין של מדות רעות אלו. והנה פעם אחת בא אהובו של אבי הבנות האלה להתארח בביתו, וראה בנותיו שהזקינו בביתו, וא״ל יש לי ג' בנים ואם ייטב בעיניך ינתנו ג׳ בנותיך לבני לנשים, אמר לו בנותי אינם ראויים לבניך מפני שיש בהם דופי אמר לו מהו הדופי, ויענהו כך וכך הוא, אמר לו אף על פי כן ינתנו לבני ואני אתקן המומין, מיד השיאן לבניו. מה עשה אבי הבנים, לבת העצלה הושיבה על המטה והעמיד לפניה עבדים ושפחות, ואמר להם אל תניחו אותה לעשות דבר, אלא תעשו לה שירות בכל הדברים הצריכים לה. ולבת הגנבתא הפקיד אצלה כל הממון שיש לו, ונתן בידה המפתחות של כל אוצרותיו ואמר לה כל מה שתעשי בממון הוא מקובל עלי, ולהבת המספרת לשה״ר היה משכים חמיה בכל יום ויום לבא לחדר שלה, ודורש בשלומה ונושק ראשה, ואומר לה בתי מה טיבך, אם תרצי לבקש כלום מבעליך תאמרי לי אומר לו ויעשה חפצך. ולא היתה, מדברת . לו כלום. לימים בא אביהן של הבנות האלה לעיר שהם דרים בה לבקר את בנותיו לידע האיך עומדות עם בעליהן, והלך ונכנס תחלה אצל העצלה, וא״ל בתי היאך את עם בעליך, ותאמר לו תבוא עליך ברכה אבי שנתתני לאיש הזה, שעושה לי טובות גדולות שהעמיד לפני עבדים ושפחות שאין מניחין לעשות לי כלום, והוא נתן שבח לה׳ ויצא מחדר זו הבת, ויכנס אצל בתו הגנבתא, וא"ל בתי היאך את עם בעליך, ותאמר טובה מאד כי הכל מסור בידי, ונתן שבח להשי״ת על זה, ויצא משם, ונכנס אצל הבת המספרת לשה״ר, וכיון שראתה את אביה התחילה לבכות, ותאמר לו אבא מנהגו של עולם לתת את בתו לאיש אחד, ואתה נתתני לשני בני אדם לאב ולבן. ואם אין אתה מאמין תסתתר במקום אחד בחדר זה ותראה האמת, מיד הכניסהו במקום סתר, ואח״כ בא חמיה לשאל בשלומה כמנהגו בכל יום, ותאמר אל חמיה חזור לך ואל תיגע בי לביישני, אמר לה וכי באתי אליך בשום מעשה רע ח״ו שלא עלה על לבי, והנה האב לא הבין הדברים היטב, וחשב בעבור עבירה והיא דחתה אותו מעליה, ואז תכף יצא ממקום שנסתר בו והרג את חמיה, ובעוד שהרגו צעק ובאו בניו והרגו את זה שהרג, כי הסכין עודנו בידו מלאה דם, והבת היתה, צועקת ובוכה על הריגת אביה, עמדו עליה והרגו אותה.
מכאן אנחנו למידין לומר לשה׳׳ר הורגת שלשה, האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו.
והשי״ת ברחמיו יצילנו מלשון הרע, ויהיה שלום לנו ולכל ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה