"אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם"
מעשה שהיה בשני יהודים שירדו בספינה בים ותעו בדרך הים, ונתעכבו כמה ימים בדרך, ובאלף צרות הגיעה הספינה לחוף של יבשה שהיה שם עיר גדולה כולה נוצרים,והיה אותו זמן עת שמד שהרגו הנוצרים את היהודים, ויש מהם שהמירו דתם מכח אונס, אך שומרים יהדות בצנעה בביתם, ואלו שני היהודים היו רעבים מאוד כשיצאו מהספינה שיש להם ד׳ ימים שלא אכלו כלום, ונכנסו לאותה העיר,
נכנסו בבית א׳ לאכול מאכלים האסורים בשביל פקוח נפש עד שתשוב נפשם ויהיה בהם כח לילך רגלי מעיר לעיר עד שישובו לעירם, וכאשר שבה רוחם והסכימו לנסוע בא היהודי לברך את בעל הבית על חסד שעשה עמו באכילה שהחיה את נפשו, וילחוש לו בעל הבית באזנו ודאי צר עליך הדבר הזה שאכלת מאכל אסור, על כן אודיעך שלא בא בפיך בשר פגול, כי אני יהודי מן האנוסים, ונזהר בביתי לאכול מאכל היתר ובשר שחוטה, והראהו מקום ששוחט, וישמח היהודי על זאת, ואחר שנסע עם חבירו סיפר לחבירו דבר זה, אך חבירו ברור לו שאכל מאכלי נוצרים בשר נבילה וטריפה ובשר בחלב, כי אותו בית שנכנס בו היה בית נוצרי ויצטער בלבו על זאת אע״פ שהיה מותר לו מן הדין לאכול בשביל פקוח נפש, אך למה השי״ת הזמין לחבירו ליכנס בבית יהודי אנוס ולו בבית נוצרי, כי ודאי היו שם עוד יהודים יהודים אנוסים. וכשהגיע לעירו הלך אצל הרב של העיר ויתרעם על הדבר הזה שקרה לו ולמה נשתנה מחבירו, וישאלהו הרב אם מימיך אכלת איסור ברצון, ויודה לו כי פעם אחת היה מטייל ביער והיו נוצרים שותין יין ואוכלין גבינה ויזמינו אותו עמהם ושתה מיינם ואכל מן הגבינה , וכאשר
קם אמר יסלח ה'. אז א״ל הרב עתה תראה השגחתו יתברך. חבירך שלא אכל מימיו בשר פיגול ברצון, לכן שמרו השי״ת בעת עתה שהיה בסכנת רעב לא הצריכו לאכול איסור אע״פ שהיה מותר לו כפי הרין משום פקוח נפש, ולכן אע״פ שהיו בתי הנוצרים כולם פתוחים לפניו לא נטה לבו ליכנס בתוכם אלא משך השי״ת את לבו ליכנס באותו בית של היהודי שהיה נחשב לעיני הכל שהוא בית נוצרי ולא אכל שם בשר פיגול ולא שום מאכל איסור וטרפות אלא רק מאכל היתר, וכל זה היה לפי תומו, שלא הרגיש בדבר, אבל אתה אשר אכלת מקדם מאכל איסור בשאט הנפש בלי שום אונס אלא ברצון, הגה אח״כ כשהיה לך סכנת רעב ונכנסת לעיר הנוצרים לאכול איסור בשביל פקוח נפש היו בתי הנוצרים פתוחים לפגיך ונכנסת ברצון עצמך, ואכלת מאכל איסור הנמצא שם ולא נעשה לך סיוע מן השמים כאשר עשו לחבירך אשר בתי הנוצרים היו פתוחים לפניו, ועל כן זה מן השמים משכו לבבו לבלתי יכנס אלא בבית האנוס כדי שיאכל שם מאכל היתר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה