מעשה באחד חוכר וקבלן מתוך "נפלאים מעשיך" (בן איש חי)
מעשה באחר שהיה חוכר מן המלך צידת הדגים מן הים והיה חוכר בערך טוב, ולכך לא היו אחרים מוסיפין על חכירתו אלא הוא היה לוקח החכירות בכל שנה, ופעם אחת הלך אדם אחד וחכר צידת הדגים מן המלך וכתב לו המלך פ׳רמאן על חכירתו, וכששמע זה הלך וצעק לפני המלך באמרו כיון שהוא חוכר בכל שנה, וזה בא באקראי. אין מן הראוי שיתנו החכירות לזה, א״ל המלך כבר כתבתי פ׳רמאן ודבר המלך אין להשיב, אך אתה תכרור לך חכירות אחרת ואעשה לך, ויאמר האיש אני לא ארצה לחטוף משל אחרים כאשר עשה זה, האיש עמי, אך אני ארצה שתחכור לי דבר חדש שעדיין לא חכרת אותו לשום אדם לא אתה ולא מלכים שהיו לפניך, ויאמר המלך איך הוא הדבר הזה. ויאמר תחכור לי הרוח דמאחר שאתה מלך והארץ שלך, הנה כל הרוח אשר נמצא בחלל הארץ, וכל אשר יושב בה הוא ג״כ שלך, ויצחק המלך ויאמר מה תעשה ברוח. ואיך תאחזנו ואל מי תמכור אותו, ואם תקחנו היכן תניחנו לשמרו אצלך, ויאמר האיש אני יודע מה לעשות בו, ורק אתה אדוני המלך תיקח ממני דמי הרוח ויובא הכסף לאוצר המלך ותכתוב לי פ'רמאן בו, ואני אעשה מה שאעשה בו, אך כיון שזה דבר חדש צריך לעשותו כפי חוקי כל החכירות שחוכרים מאת המלך, שצריך לכתוב שם הדבר והערך שאני נותן בו במכתב גלוי הנקרא פוצל״ה. והממונה על דברים כאלה יחזר הפוצל״ה על כל איש ואיש מאנשי העיר, שאם יש אחד מוסיף על הערך שאני נותן ירשם הערך בפוצלה, ותשים בה זמן עשרה ימים או יותר, וסוף הזמן ינתן הדבר לאחרון המוסיף, וכן עשו ויכתב מטעם המלך פוצל"ה בדבר הזה, וזה האיש כתב בפוצל"ה שהוא חוכר בסך עשרת אלפים זהובים, והממונה על זאת החזיר הפוצל"ה על כל אדם, ויהי לשחוק בעיניהם באומרם מה יעשו ברוח ואיך יאחזו בו לקחת אותו ואל מי ימכרוהו, ויחשבו את האיש לםשוגע שקבל ליתן בעד זה הדבר עשרה אלפים זהובים, ואחר שנשלם הזמן של הפוצל"ה לא נמצא שום אדם שכתב תוספת על ערכו ועמד המקח על שם אותו האיש וכתב לו המלך פ'רמאן על שנה אחת.
והנה בשבוע הראשון הלך אצל כל בעלי מלאכה של כלי ברזל ונחשת, ואצל צורפי זהב וכסף אשר מלאכתם נעשית ע׳׳י מפוח שנופחים באש, ויאמר אליהם איך אתם מבערים האש ועוסקים במלאכה שלכם?, ויאמרו לו ע״י מפוח זה שהרוח נכנס בתוכו ויוצא ומבעיר האש ובזה נעשה מלאכתינו, ויאמר זה הרוח שלי הוא שקניתי אותו מן המלך כפי הפ'רמאן שבידי תנו לי דמי הרוח וישם על כל אחד ואחד סך קצוב בעד כל שבוע ושבוע עד סוף השנה,
ואח״כ בשבוע שני הלך אצל בעלי הספינות שנושאין דגל שקורין שרא"ע, ועל ידי כך הולכת הספינה ברוח, הים, ויאמר להם הרוח שלי הוא תנו לי דמי הרוח כפי פ'רמאן המלך שבידי, ופסק סך קצוב עליהם בעד כל חודש וחידש, עד סוף השנה,
ובשבוע שלישי הלך אצל כל בעלי בתים שיש להם חלונות פתוחים לרוח היום, ויאמר להם למה, לכם חלונות אלו? ויאמרו כדי להכניס הרוח לפנים מן החלונות, ויאמר הרוח שלי הוא תנו לי דמי הרוח, וגם כן פסק עליהם סך קצוב בעד כל השנה כולה,
ובשבוע רביעי תבע מכל אחד ואחד לפני הממשלה באומרו אם יסתם החוטם של כל אדם שאין הרוח נכנס ויוצא בו ימות, וישם סך קצוב על כל אדם לשנה אחת, ויצעקו כולם לפני המלך על הדבר הזה שהוא דבר חדש שלא נשמע, וזה אוסף ממון רב ועצום מן הדבר הזה, ויאמר המלך מה אעשה עתה שכבר כתבתי לו פ׳רמאן ודבר המלך אין להשיב.
--------------------------
למדנו מכאן מי שהוא זריז וחכם ופקח ונבון יוכל לחיות בכבוד ע״י המצאות שימציא מדעתו,
אך מי שהוא טיפש ופתי, מתקנא באחרים ובעסקם ומלאכתם ושומר צעדיהם ועינו צרה בהם ובמזונותיהם.
לכן אחי וידידי שמעו מוסר וחכמו ותחי נפשכם ותמצאו חן ושכל טוב בעיני אלקים ואנשים.ע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה