מעשה באחד שהיה לומד תהלים ביום שבת מתוך ספר נפלאים מעשיך (בן איש חי)
מעשה באדם אחד ירא שמים שהיה דרכו ללמוד כל חמשה םפרי תחלים ביום שבת קדש קודם הצהרים, והנה שבת היה לומד כדרכו ויבואו בני אדם אצלו וידברו עמו בדברים חיצונים, והוא היה עוסק באמצע הפסוק ומשיב להם תשובה, ובעודו לומד הוא פוסק ומדבר עמהם, ונזדמן שפסק ודיבר עשרה הפסקות ויותר, פעם באמצע פםוק, פעם בשליש הפסוק, פעם אחר שתי תיבות או תיבה אחת מן הפסוק, באיפן שנתערבו דברים בטלים של אלו עם דברי תהלים זה עם זה בכמה מקימות, וזה, דרכו לישן אחר לימוד הההלים שינת הצהרים, ויחלום בתוך שינתו והנה הוא יושב, ובאו -שניים ועמדו לימיני, לבושם נאה ויפה ומראיהם טוב מאד ופניהם שוחקים, והיה חושב בדעתו אלו האנשים הם מלאכי השרת, וראה עוד שבאו שניים אחרים ויעטרו לשמאלו, לבושם שחור וצורתם משונה ופניהם זועפים, ויחשוב בדעתו אלו הם מלאכי חבלה בר מינן, וראה ביד העוטרים לימינו ספר, תהלים, ויפתחו אותו לפניו ויאמרו לו ראה המזמורים אשר למדת ביום זה, ויראה שיש מזמורים אשר פסק בתוך הפסוקים שלהם בדברים חיצונים,שדיבר עם האנשים שדברו עמו ביום ההוא, בעת שהיה לומר התהלים, ואז ע״י תערובת זו נעשו דברי התהלים דברי כפרנות וחירוף וגידוף ח"ו ויש מזמורים דאע״פ שע״י התערובות לא נעשו הדברים
חירוף וגידוף, עם זאת לא נשאר להם משמעות אלא נעשו דברים מבולבלים, אין להם משמעות שהיה להם בספר תהלים, ויש מקומות שבתוך המזמור ראה צורת שתי וערב, והוא כי נזדמן לו שכעס כעס גדול בתוך קריאתו בספר תהלים, ולכך נרשם צורת עבודה זרה, כי כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה. ויאמרו לו הנה זה הוא ספר התלים שלמדת היום הזה, האם רצונך שנעלה את הספר הזה לפני הקב״ה ?, ויאמר להם חס ושלום ספר זה טעון שרפה, ואיך העלו אותו לפני הקב״ה וצריך שתשרפו אותו, ויאמרו זה היום שבת הוא ואין שורפין בשבת, ויענו אותם השניים שהיו עומדים בשמאל ויאמרו לאותם המיימינים, מאחר שספר הזה טעון שריפה כאשר הוא עצמו מודה בכך, אם כן נעשה ספר זה מוקצה, ואיך תאחזו אותו בידכם, תשליכוהו ארצה, וישליכוהו, ואחרי שהשליכיהו אז תכף חטפו אותו אותם מלאכי חבלה, ויאמרו עתה הספר הזה נעשה כולו בידינו, אנחנו נעלה השמימה ונראה מה יהיה בדינו, וברחו להם, וזה האיש החולם כשראה כך אחזתו רעדה גדולה, ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויתחנן לאל ולמלאכי חבלה שישליכו הספר מידם ואין שומע לו, כי כבר הלכו במרוצה וגמלטו ממנו, וזה תכף הקיץ משינתו, והנה כל זה חלום ותפעם רוחו, כי ידע שזה החלום הוא אמיתי , מאחר שהוא ראה בעיניו שאותם הדברים שדיבר עם האנשים שדיברו עמו כשהיה לומד הם ממש כתובים בתוך דברי התהלים, ונעשה בזה חירוף וגידוף חס ושלום, ומתוך צערו קם והלך אצל חצם וחסיד שבעירו, וסיפר לו העניין ויבקש ממנו לעשות לו תיקון ביום ההוא קודם שיבא הלילה, ויאמר לו החכם עמוד על רגליך ואמור נתחרטתי ג' פעמים, ותעיד עליך,מי שאמר והיה העולמ, דמכאן ואילך לא תפסוק לדבר בדברים חיצונים בעת שאתה עוסק בתנ״ך, ובבל דבר שבקדושה, ותהיה חרטה זו באמת ובאמונה, ועדות זו שאתה מעיד להקב״ה עליך תהיה בלב שלם ובנפש חפיצה, ולא תשוב לכסלה ואז תנצל מאותם המשמאילים שהלכו לקטרג, כי עתה יתאזרו המיימינים וילחמו בהם. וכן עשה, ו הנה באותה הלילה חלם, שרדפו המיימינים אחר המשמאילים. וחטפו את הספר מידם, וגנזהו בעפר הארץ, וישמח בתוך החלום שמחה גדולה והקיץ מתוך שמחתו.
========================
הביטו וראו כמה קשה תערובת חול בקודש, וכל זה בתערובת דברים, וכל שכן במצות מעשיות אס יהיה בהם תערובת רחמנא ליצלן, שתהיה המצוה באה בעבירה.
ולא על חינם אמרו רבותינו זיכרונם לברכה הקוטפים מלוח עלי שיח ושרשי רתמים לחמם שמאכילים אותם גחלי רתמים
ה׳ יצילנו אכי״ר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה