בס"ד
מאמר לפרשת השבוע : מתוך ילקוט שמעוני פרשת משפטים
זה שאמר הכתוב ועז מלך משפט אהב כל העז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה אתה מוצא מי שהוא בעל זרוע מעביר על המשפט אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב משפט, אתה כוננת מישרים
אמר רבי אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך והיו שונאין זה לזה רבץ לו חמורו של אחד מהן ראה אותו חברו ועבר משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך, מיד חזר וטען עמו התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבי ולא הייתי יודע, נכנסו לפונדק ואכלו ושתו מי גרם להם שעשו שלום ביניהם על ידי שהבינו זה בתורה הוי אתה כוננת מישרים,
ואלה המשפטים הה"ד מלך במשפט יעמיד ארץ זה הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל פתח במשפט מה כתיב שם שם לו חק ומשפט וכאן למד משה את המשפטים שלמד לישראל
א"ר אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים אלה תולדות השמים פסל תהו ובהו וחשך, וכאן ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים,
שם שם לו חק ומשפט זה שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר הקב"ה למשה נתתי להם את התורה תן להם את המשפטים
...
רבי עקיבא אומר מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, ומנין שחייב להראות לו פנים שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם,
תנו רבנן כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פרקו. נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להם משה פרקן. נסתלקו בניו אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להם משה פרקן נסתלקו זקנים נכנסו כל ישראל ושנה להם משה פרקן נמצאו ביד אהרן ארבעה וביד בניו שלשה וביד זקנים שנים וביד העם אחד. נסתלק משה ושנה להם אהרן פרקן. נסתלק אהרן ושנו להם בניו פרקן נסתלקו בניו ושנו להם זקנים פרקן נמצאו ביד הכל ארבעה. מכאן אמר ר' אלעזר בן עזריה חייב אדם לשנות לתלמידיו ארבעה פעמים. וקל וחומר ומה הללו שלמדו מפי משה ומשה מפי הגבורה כך, שאר כל העם על אחת כמה וכמה.
...
ואלה המשפטים ר' ישמעאל אומר אלו מוסיפין על העליונים מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני, ר"ע אומר ואלה המשפטים למה נאמר לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם שנה ושלש ורבע, עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל, יכול למדין ולא שונין ת"ל שימה בפיהם, או שונים ולא יודעים ת"ל ואלה המשפטים ערכם לפניהם כשלחן ערוך שנאמר אתה הראת לדעת, ר' יהודה אומר ואלה המשפטים במרה נאמרו שנאמר שם שם לו חק ומשפט, ר' אלעזר בן עזריה אומר והרי הגוים שדנו כדיני ישראל שומע אני יהיו דיניהן קיימין ת"ל ואלה המשפטים אתה דן את שלהם והם אינן דנין את שלכם מכאן אמרו גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרין לך. רשב"י אומר מה ראו דינים לקדם כל המצות שבתורה שכשהדין בין אדם לחברו תחרות ביניהן נפסק להם הדין נעשה שלום ביניהן וכן יתרו אמר למשה וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום:
כי תקנה עבד עברי בנמכר בב"ד בגנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו כשהוא אומר וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך הרי במוכר עצמו אמור ומה ת"ל כי תקנה עבד עברי בנמכר בגנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן.
כי תקנה עבד עברי בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי ומה אני מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם בנלקח מן הגוי אבל נלקח מישראל שומע אני יהא עובד שש ויוצא בשביעית ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי שאין ת"ל העברי שכבר נאמר אחיך ומה ת"ל העברי אלא מופנה להקיש לדון גזרה שוה, נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי מה עברי שנאמר להלן בבן ישראל הכתוב מדבר אף עברי שנאמר כאן בבן ישראל הכתוב מדבר, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו, ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, רבי אומר יכול תקראנו עבד לשון בזיון ת"ל כי תקנה עבד עברי, על כרחו התורה קראתו עבד. כי תקנה עבד עברי למה נאמר להביא את הגר דברי רבי אליעזר, רבי ישמעאל אומר אינו צריך אם ישראל עובד הגוי, הגר לא יעבוד אם ישראל עובד שש הגר יעבוד י"ב. אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ישראל עובד שש אף הגר יעבוד שש. לפי שהוא אומר ואם אין לו ונמכר בגנבתו שומע אני לעולם ת"ל שש שנים יעבוד מגיד שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.
שש שנים יעבוד שומע אני כל עבודה במשמע ת"ל לא תעבוד בו עבודת עבד, מכאן אמרו לא ירחוץ לו רגליו ולא ינעול לו סנדליו ולא יטול לפניו כלים לבית המרחץ ולא יסמוך במתניו כיון שעולה במעלה ולא יטלו לו בפורין ולא בכסא ולא בלקטקא כדרך שהעבדים עושים ת"ל ובאחיכם בני ישראל וגו'. אבל בבנו ובתלמידו רשאי. שש שנים יעבוד שומע אני בין עבודה שיש בה בזמן ובין עבודה שאין בה בזמן, ת"ל כשכיר מה שכיר אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו. מכאן אמרו לא ילמדנו רבו אומנות שהיא משמשת לרבים כגון בלן ספר חייט טבח נחתום. ר' יוסי אומר אם היתה אומנותן מיוחדת לכך יעשה אבל רבו לא ישנה עליו.
כשכיר כתושב וגו' מה שכיר עובד ביום וכו' אף וכו' רבי יוסי אומר הכל לפי אומנותו.
אם אדוניו יתן לו אשה רשות, או אינו אלא חובה ת"ל אם בגפו יבא וגו' רשות ולא חובה דברי רבי ישמעאל אם אדוניו יתן לו אשה שהיא מיוחדת לו שלא תהא כשפחת הפקר.
...
ואם אמר יאמר העבד מגיד שאינו נרצע עד שיאמר שתי פעמים, אהבתי את אדוני אין לי אלא בזמן שיש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים בזמן שאין לרבו אשה ובנים מנין ת"ל והיה כי יאמר אליך וגו' מכאן אמרו לעולם אינו נרצע אא"כ יש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים, אוהב את רבו ורבו אוהבו שנתברכו נכסיו על ידו מנין, לכך נאמר והיה כי יאמר אליך וגו' כי טוב לו עמך שתהא טובתו שוה לך, מכאן אמרו לא ישנה רבו עליו מאכילו ומשקו ומסיכו משלו ת"ל כי טוב לו עמך, ד"א כי טוב לו עמך אם היה חגר או סומא אינו נרצע.
מאמר לפרשת השבוע : מתוך ילקוט שמעוני פרשת משפטים
זה שאמר הכתוב ועז מלך משפט אהב כל העז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה אתה מוצא מי שהוא בעל זרוע מעביר על המשפט אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב משפט, אתה כוננת מישרים
אמר רבי אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך והיו שונאין זה לזה רבץ לו חמורו של אחד מהן ראה אותו חברו ועבר משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך, מיד חזר וטען עמו התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבי ולא הייתי יודע, נכנסו לפונדק ואכלו ושתו מי גרם להם שעשו שלום ביניהם על ידי שהבינו זה בתורה הוי אתה כוננת מישרים,
ואלה המשפטים הה"ד מלך במשפט יעמיד ארץ זה הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל פתח במשפט מה כתיב שם שם לו חק ומשפט וכאן למד משה את המשפטים שלמד לישראל
א"ר אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים אלה תולדות השמים פסל תהו ובהו וחשך, וכאן ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים,
שם שם לו חק ומשפט זה שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר הקב"ה למשה נתתי להם את התורה תן להם את המשפטים
...
רבי עקיבא אומר מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, ומנין שחייב להראות לו פנים שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם,
תנו רבנן כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פרקו. נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להם משה פרקן. נסתלקו בניו אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להם משה פרקן נסתלקו זקנים נכנסו כל ישראל ושנה להם משה פרקן נמצאו ביד אהרן ארבעה וביד בניו שלשה וביד זקנים שנים וביד העם אחד. נסתלק משה ושנה להם אהרן פרקן. נסתלק אהרן ושנו להם בניו פרקן נסתלקו בניו ושנו להם זקנים פרקן נמצאו ביד הכל ארבעה. מכאן אמר ר' אלעזר בן עזריה חייב אדם לשנות לתלמידיו ארבעה פעמים. וקל וחומר ומה הללו שלמדו מפי משה ומשה מפי הגבורה כך, שאר כל העם על אחת כמה וכמה.
...
ואלה המשפטים ר' ישמעאל אומר אלו מוסיפין על העליונים מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני, ר"ע אומר ואלה המשפטים למה נאמר לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם שנה ושלש ורבע, עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל, יכול למדין ולא שונין ת"ל שימה בפיהם, או שונים ולא יודעים ת"ל ואלה המשפטים ערכם לפניהם כשלחן ערוך שנאמר אתה הראת לדעת, ר' יהודה אומר ואלה המשפטים במרה נאמרו שנאמר שם שם לו חק ומשפט, ר' אלעזר בן עזריה אומר והרי הגוים שדנו כדיני ישראל שומע אני יהיו דיניהן קיימין ת"ל ואלה המשפטים אתה דן את שלהם והם אינן דנין את שלכם מכאן אמרו גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרין לך. רשב"י אומר מה ראו דינים לקדם כל המצות שבתורה שכשהדין בין אדם לחברו תחרות ביניהן נפסק להם הדין נעשה שלום ביניהן וכן יתרו אמר למשה וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום:
כי תקנה עבד עברי בנמכר בב"ד בגנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו כשהוא אומר וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך הרי במוכר עצמו אמור ומה ת"ל כי תקנה עבד עברי בנמכר בגנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן.
כי תקנה עבד עברי בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי ומה אני מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם בנלקח מן הגוי אבל נלקח מישראל שומע אני יהא עובד שש ויוצא בשביעית ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי שאין ת"ל העברי שכבר נאמר אחיך ומה ת"ל העברי אלא מופנה להקיש לדון גזרה שוה, נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי מה עברי שנאמר להלן בבן ישראל הכתוב מדבר אף עברי שנאמר כאן בבן ישראל הכתוב מדבר, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו, ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, רבי אומר יכול תקראנו עבד לשון בזיון ת"ל כי תקנה עבד עברי, על כרחו התורה קראתו עבד. כי תקנה עבד עברי למה נאמר להביא את הגר דברי רבי אליעזר, רבי ישמעאל אומר אינו צריך אם ישראל עובד הגוי, הגר לא יעבוד אם ישראל עובד שש הגר יעבוד י"ב. אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ישראל עובד שש אף הגר יעבוד שש. לפי שהוא אומר ואם אין לו ונמכר בגנבתו שומע אני לעולם ת"ל שש שנים יעבוד מגיד שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.
שש שנים יעבוד שומע אני כל עבודה במשמע ת"ל לא תעבוד בו עבודת עבד, מכאן אמרו לא ירחוץ לו רגליו ולא ינעול לו סנדליו ולא יטול לפניו כלים לבית המרחץ ולא יסמוך במתניו כיון שעולה במעלה ולא יטלו לו בפורין ולא בכסא ולא בלקטקא כדרך שהעבדים עושים ת"ל ובאחיכם בני ישראל וגו'. אבל בבנו ובתלמידו רשאי. שש שנים יעבוד שומע אני בין עבודה שיש בה בזמן ובין עבודה שאין בה בזמן, ת"ל כשכיר מה שכיר אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו. מכאן אמרו לא ילמדנו רבו אומנות שהיא משמשת לרבים כגון בלן ספר חייט טבח נחתום. ר' יוסי אומר אם היתה אומנותן מיוחדת לכך יעשה אבל רבו לא ישנה עליו.
כשכיר כתושב וגו' מה שכיר עובד ביום וכו' אף וכו' רבי יוסי אומר הכל לפי אומנותו.
אם אדוניו יתן לו אשה רשות, או אינו אלא חובה ת"ל אם בגפו יבא וגו' רשות ולא חובה דברי רבי ישמעאל אם אדוניו יתן לו אשה שהיא מיוחדת לו שלא תהא כשפחת הפקר.
...
ואם אמר יאמר העבד מגיד שאינו נרצע עד שיאמר שתי פעמים, אהבתי את אדוני אין לי אלא בזמן שיש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים בזמן שאין לרבו אשה ובנים מנין ת"ל והיה כי יאמר אליך וגו' מכאן אמרו לעולם אינו נרצע אא"כ יש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים, אוהב את רבו ורבו אוהבו שנתברכו נכסיו על ידו מנין, לכך נאמר והיה כי יאמר אליך וגו' כי טוב לו עמך שתהא טובתו שוה לך, מכאן אמרו לא ישנה רבו עליו מאכילו ומשקו ומסיכו משלו ת"ל כי טוב לו עמך, ד"א כי טוב לו עמך אם היה חגר או סומא אינו נרצע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה